דורית נוי-שרב, מ.א.
פסיכולוגית קלינית, מדריכה
מטפלת אימאגו מוסמכת
הבה נתייחס לשלב ההתאהבות – כאשר אתה מתאהב, אתה “יוצר” בעולם הפנימי שלך דימוי שלה והיא “יוצרת” דימוי שלך. לפי תורת האימאגו, דימוי זה נוצר בצלם האימאגו המופנם של כל אחד מכם ודימוי זה מושלך על בן הזוג. בשפתו רבת ההשראה של הפסיכואנליטיקאי דונאלד וויניקוט – “האהוב מתמזג עם החלום”.
בו זמנית, לפי תורת האימאגו, הוא\היא נמצאים שם כבר למטרה זו ממש, שכן כל אחד מכם בחר בבן הזוג המסוים, על מעלותיו וחסרונותיו, למטרה של ריפוי והחזרת השלמות שלו.
על פי וויניקוט, “עלינו להכיר בסובייקטיביות של תפיסתנו, באשלייה. אם אני לא מודה בכך, נדמה לי שרק מה שאני רואה הוא האמת. אני מזלזל בתפיסה שלך, ופוגע באמינותך”.
בעבודה הטיפולית בגישת האימאגו אנו מעודדים מודעות. אנו ממליצים לגשת לדו-שיח מעמדה של תיקוף מראש, prevalidation כלומר להכיר מראש באפשרות קיומה של תפיסה אחרת, התפיסה של בן הזוג, שגם אם היא שונה משלנו היא תקפה לא פחות.
כך שבאמצעות הדו-שיח, ותהליכי אימאגו אחרים, חל תהליך מתמיד של שינוי, גילוי ויצירה מחדש של דימוי בן הזוג.
דרך טיפול אימאגו אנו מדמים מחדש את בן הזוג כילד פגוע, שנפגע בילדותו ובתהליך הסוציאליזציה ומבינים את התנהגותו כיום כחלק מדפוסים הישרדותיים שפיתח אז ושהוא עדיין מפעיל היום. בעבודה הנוכחית נתוודע לדרכים אחרות שבהן אנו יכולים לדמות מחדש את בן הזוג, דרכים המעוררות מחדש את הרומנטיקה ואת ההתרגשות הארוטית במערכת יחסינו.
בשיאו של שכרון ההתאהבות הרומאנטית, בהשראת הכמיהה למציאת האובייקט האידיאלי, ותוך העיוורון האופורי שאופייני לשלב זה, עיוורון אשר מושפע משינויים כימיים החלים במוח, מתרחש סוג של השתקעות כוללנית של האוהבים זה בזו. כפי שכבר צוין ” האהוב מתמזג עם החלום” והאוהבים מתעלמים מתכונות והתנהגויות שליליות או מרגיזות שאינן מתאימות לדימוי . יש כאן אשלייה, שהיא חלק משלב האהבה הרומאנטית.
בהמשך הקשר, עם הזמן חלה התפכחות, ובעקבות האכזבה יש לעתים התעוררות של זעם, צער ומאבקי כוח במאמץ להחזיר את הדימוי האבוד.
אחרי ההתפכחות מהאהבה הרומאנטית יש לא רק מאבק כוח. נוצרת גם היכרות שהולכת ונהיית קרובה. השגרה של חיים יומיומיים ביחד מרגיעה, הרוטינות מחזקות את תחושת הביטחון בקשר.
התיאוריה והטיפול בגישת האימאגו מדגישים את האידיאל של בטחון בתוך הקשר. הרעיון הוא שככל שעולה מידת הביטחון בקשר, בני הזוג יכולים לחלק זה עם זה את רגשותיהם, את כאבם, את החוויות הקשות שעברו ובהם נפגעו בילדותם, ולהרגיש בטוחים שבן\ בת הזוג יקשיבו להם, ישתדלו להכיל, להיות אמפתיים, וכך לעזור להם לרפא את פצעי הילדות. בטחון זה מחזק את הקירבה והחברות בין בני הזוג. ודאי שכולנו שואפים להרגיש בטוחים על מנת שנוכל לפעול, לגדול, לפרוח. אבל אנחנו נהיים ערים שבתחום הארוטי יש כאן גם פרדוקס מסוים.
עבור חלק מאיתנו, רק תחושה של ביטחון מלא בקשר מאפשרת את ההתעוררות של תחושות ארוטיות ושל חווית עונג ארוטי. כשאין תחושה של בטחון, שאפשר לסמוך באופן מלא על בן הזוג, אנו מתקשים לשחרר מעצורים ולהתמסר לחוויה הארוטית. אבל עבור רוב האנשים, הביטחון הזה, הצפויות, זה שאפשר לצפות מראש כל תגובה וכל התנהגות של בן או בת הזוג – במשך הזמן גורם לשעמום .
במונחים של דונאלד וויניקוט – עקרון המציאות נהייה חזק מדי. אובדן האשלייה מעמעם, שוחק את אזור המשחק.
אסתר פרל בספרה “אינטליגנציה ארוטית” מדברת על עוגן וגל – אנו מחפשים עוגן בטוח במערכת היחסים שלנו, אך אנו גם כמהים להתרגשות, לגלים הגבוהים של הסערה. אנחנו רוצים להתכרבל בחיבוק חם, אבל גם כמהים לחוויה מרטיטה, מטלטלת.
נראה שאנו זקוקים לשניהם- וכאן הוא הפרדוקס.
הפסיכואנליטיקאי מרק אפשטיין, בספרו Open to Desire אומר – הארוטיזם מתקיים במרחק העמום שבין חרדה והיקסמות . הלהט ביחסים עומד ביחס ישר למידת האי ודאות שאנחנו מסוגלים לשאת.
אנו יודעים שהריגוש של אהבה ארוטית הוא מגרה, STIMULATING , מעורר, אבל יש בו גם יסוד של אימה. אנחנו נסחפים, הקרקע נשמטת מתחת לכפות רגלינו, וזה עלול לעורר פחדים עמוקים. בתהליך של התבוננות עצמית, או בעזרת מטפל אנו יכולים לחקור ולהיות מודעים יותר לפחדים המתעוררים בנו ועוצרים או מכבים את ההתלהבות הארוטית שלנו.
פחדים שונים העלולים לעלות –
פחד מאיבוד החופש האישי – להפוך תלויים בשני או בחוויה הארוטית עצמה,
פחד לאבד את עצמיותנו – להתמזג עם האחר.
פחד לאבד דפוסי התנהגות ידועים ומוכרים.
פחד מהתמוטטות breakdown ואיבוד שפיות הקשורים באיבוד שליטה בזמן התמסרות לחוויה ארוטית.
ובנוסף, פחדי נטישה – ככל שאנו מוקסמים יותר ונלהבים מבן זוגנו, גדל הפחד לאבד אותו, או לאבד את אהבתו, או את תשוקתו כלפינו.
וכך – אנו עושים מאמצים להביא יותר בטחון למערכת היחסים – טקסים קבועים, מעשים של חיבה, הרגלים מוכרים, וגם בכך מנסים להקהות את עצמת החוויות הארוטיות.
גורם אחר הנכנס בדרך כלל למערכות יחסים ממושכות הוא – ההורות. כשנולד לנו ילד, הדבר מגביר במידה עצומה את הצורך ליצור עבורו סביבה של בטחון ויציבות, סביבה מגינה.
כשהמאהבת הארוטית שלך נהיית אימא’לה, – הדימוי שלה משתנה – אומרים שהאינצסט טאבו מתחיל בחדר הלידה. יש אומרים, עוד קודם לכן, עם ההיריון. אנחנו נוטים לכבות את התשוקה, היא כאילו לא שייכת, לא מתאימה לחדר הילדים.
לא רק בעיני הגבר משתנה דימוי האשה כאשר היא הופכת לאם, גם לאשה עצמה יש קושי ליישב בין שני הדימויים של עצמה – עצמי כאשה ארוטית, ועצמי כאם מיניקה, מטפלת. אם הגבר שלה בכל זאת מצפה שכשהוא חוזר הביתה היא תפשוט את בגדי הבית הנוחים, תחליף את חזיית ההנקה בחזייה סקסית, ותקבל אותו כמאהבת, לאשה עצמה לעתים קרובות קשה “להחליף תלבושת” ולהיכנס לתפקיד הזה.
כך אנחנו בהדרגה מאלפים את החיה, והיא נהיית מאולפת, צייתנית, רכה, כמו חיית מחמד.
אבל נחשו מה קורה? התשוקה מתחילה לדהות. המאהב נהייה לחבר טוב, כמו אח, אחות, או הורה.
התשוקה כאילו “לא שייכת” בהקשר הזה.
למשורר D.H. Lawrence יש שיר בשם ‘יצורי פרא בשבי ‘ Wild Things in Captivity, בו הוא מדבר על חיות פרא בשבי, בכלובים, אשר מפסיקות להזדווג. הוא אומר: הכלוב הגדול של הביתיות הורג את המיניות באדם, פשטותה של התשוקה מתעקמת ומתעוותת. שכן מיניות ותשוקה הם מצב של חסד, הם אינם יכולים לקרות בתוך כלוב. ( גם אסתר פרל מזכירה שיר זה של לורנס). כדי לחוות תשוקה יש לדעתו לפרוץ את סורגי הכלוב.
יש לנו אם כן אתגר, כי יש כאן פרדוקס. מוויניקוט למדנו שפרדוקס אינו מיועד להיפתר, אלא יש להתבונן בו. עלינו ללמוד להחזיק את שני הקטבים בתחום התפישה שלנו.
את זאת ניתן לעשות בעזרת הפנטזיה. הדמיון, הפנטזיה יכולים להחזיר את האשלייה. בעזרת הדמיון אנו יכולים לאחות, לשנות, לפצות על נעורים שחלפו, על יופי שדהה, להוסיף תבלינים למערכת יחסינו.
כאן אנו מגיעים לתרגיל:
דימוי מחדש של בן-בת זוגנו ושל עצמנו כמאהבים ארוטיים
התרגיל הזה עוסק בהעלאה מחדש של חלק מסוים של העצמי האמיתי האבוד, באמצעות פנטזיה ארוטית.
תרגיל זה רצוי לבצע בהנחיית מטפל אימאגו, אך ניתן גם להתנסות בו באופן עצמאי, כששני בני הזוג מאפשרים לעצמם זמן של כשעה ללא הפרעות, במקום פרטי. תאורה עמומה ומוסיקה חושנית מתאימה ברקע יכולים לעזור.
שלב 1.
שבו בנוח, הניחו לעצמכם להתכנס פנימה, —–קחו נשימות עמוקות, איטיות, תנו לעצמכם לחוש את הקרקע מתחת לרגליכם, את המושב מתחתיכם, את משענת המושב מאחורי גבכם…הגוף מתרפה…., העבירו את תשומת הלב לאט לאט אל כל אבר של הגוף, ותנו לעצמכם לחוש את החיות של כול אבר, החיות שבכתפיים, בחזה, בשדיים, החיות שבכפות הידיים, בכפות הרגליים, בשוקיים, בירכיים, באזור המין,…
נשימות עמוקות – – תנו לעצמכם לחוש את האנרגיה והחיוניות של כל הגוף –
(הוספה של מוסיקה חושנית ברקע יכולה לעזור לאווירה.)
שלב 2.
שוו בדמיונכם את בן\בת הזוג שלכם, האהוב – חיזרו בדמיון אל התכונות שמשכו אתכם אליו, אליה כאשר התאהבתם, כשהייתם מאוהבים – אותן תכונות שנשים אחרות, גברים אחרים עדיין אולי מוצאים כמושכות ומפתות – – דמו אותו –כחזק, מקסים, צעיר או כפי שהיה אז, מרגש, מושך… תנו לדימוי שלו להתמזג שוב עם החלום…
דמה אותה – כחטובה, צעירה, מסתורית, מושכת, כפי שראיתם אותה אז…
תנו לעצמכם בעזרת הדמיון לראות את בן הזוג בעיניים חדשות – לא בן הזוג היומיומי, המוכר משיגרת היום, תנו לעצמכם לחוות את האחרות של האחר…
לאשה – דמי את עצמך כאשה המרגשת, הסקסית, הזנותית שאת יודעת שקיימת בתוכך,
לגבר – דמה את עצמך כגבר החרמן, הנלהב שקיים בתוכך….
העלו בדמיונכם את הסצנה הכי ארוטית, הכי מרגשת שהיתה לכם בעבר, או שהייתם רוצים לחוות, להגשים עם בן-בת זוגכם אילו הייתם מעיזים….
כל מה שעולה הוא בסדר, בפנטזיה כל דבר הוא אפשרי, כל דבר הוא קביל…
לאשה – תני לעצמך לחשוף את חית הפרא המיוחמת, הלוהטת שבתוכך, את העצמי המשתעשע, המפתה, המגרה, שאין לעמוד בפניו…
לגבר – תן לעצמך לחשוף את הגבר הפראי, הבלתי מאולף שלך… את העצמי המשתעשע, המפתה, הכובש, שאין לעמוד בפניו…
תנו לעצמכם לחוות וליהנות מהפנטזיה הזו….
(אחרי מספר דקות)
אם עלה איזה מחסום, או איזה דימוי לא נעים, מפריע, – תנו לעצמכם להתבונן בו לרגע, להחזיק אותו ואז הניחו לו לדהות ולהיעלם, לנשור כמו עלה שלכת, להתעופף הלאה….
שאלו את עצמכם – האם באמת אני חייב, חייבת לתת לפחד הזה, לספק הזה להשתלט עלי?
הניחו לעצכם ליהנות מהפנטזיה במלואה…
אימרו לעצמכם – אני מתמתחת – מתמתח – להחזיר לעצמי את החלק הזה של העצמי האבוד שלי – העצמי הארוטי, הסקסי, המשתעשע שלי, ואת האהוב הארוטי, המדליק, הסקסי שלי. את האהובה המקסימה, המפתה, המלהיבה שלי…
תנו לעצמכם לחזור ולחוש את החיוניות והאנרגיה של כל הגוף שלכם…
שלב 3.
וכעת , כל אחד בקצב שלו, תנו לעצמכם להיפרד מן הפנטזיה, לצאת ממנה- תנו לעצמכם לחזור אל הכאן ועכשיו.
שלב 4 שלב ההתבוננות, התובנה, השיתוף.
אתם יכולים לכתוב לעצמכם כל גילוי חדש, כל פנטזיה מרגשת שעלתה בכם, כל תובנה או רעיון שבא לכם במשך התרגיל הזה.
אינכם לא חייבים לחלק עם בן-בת הזוג או עם אחרים שום דבר שאתם מרגישים שהוא יותר מדי פרטי. פשוט תרשמו אותו לעצמכם, ותאפשרו לעצמכם להשתמש בו לפי הבנתכם בעתיד.
אתם יכולים גם לבחור משהו מהחוויות או התובנות שעלו בכם ולשתף בה את בן/בת הזוג.
חשוב מאד לא להיות שיפוטיים – לא לגבי עצמכם, ולא לגבי בן הזוג. פנטזיה מדליקה ומענגת אינה חייבת להתממש! מאד ייתכן שהיינו מתקוממים ומסרבים להשתתף בפנטזיה כזו לו הוצעה לנו במציאות. אבל אפשר בהחלט להמשיך וליהנות ממנה כפנטזיה, גם אם אינה מתאימה לבן-בת הזוג.
כל שתבחרו לשתף – עשו זאת בדרך דיאלוג האימאגו: שאלו קודם את בן הזוג אם רוצה לשמוע, ואז תפקידו\ה להקשיב, לשקף, לתת אישוש, לבטא אמפתיה.
כאשר תרגיל זה נעשה בעזרת מטפל, הוא יכול לעזור לכם ביצירת אווירה מחזיקה ובטוחה, מה שיעזור להעמקת החוויה. אחר כך אפשר לעבד ביחד עם המטפל את התובנות שעלו, ולעבד, אם יש צורך את ההגנות והמעצורים אשר אולי עומדים בדרככם לדימוי מחדש של עצמכם ושל בן/בת הזוג כמאהבים ארוטיים.